קמינסקי נ' טייל סיטי הפקות בע"מ

החלטה

בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן על ידי ביום 22.1.10 אשר תוקן ביום 3.2.10 לפיו חויבה המבקשת לשלם למשיב כ– 345,000 ₪ (כולל הפרשי המצדה וריבית) וכן שכ"ט עו"ד.

המבקשת סבורה כי פסק הדין מוטעה ולכן הגישה ערעור ובנוסף היא מציגה ומתארת בבקשתה את מצבה העגום כלכלית בו היא מצויה, וזאת עוד בטרם שילמה את סכום פסק הדין.

מטבע הדברים אני סבור כי אין ממש בנימוקי הערעור המפורטים בבקשה וסיכויי הערעור נמוכים.

ייתר על כן, לאחר שעיינתי בטענות המבקשת, הגעתי למסקנה, כי אין להיעתר לבקשה גם בקשר לבדיקת השאלה למי מהצדדים ייגרם נזק גדול יותר אם פסק הדין יעוכב. דווקא מבקשתה של המבקשת ניתן ללמוד כי התמשכות והשתהות בהליכי הגביה, רק מעלה את הסיכון והסיכוי של המשיב לממש את זכותו לקבלת סכום פסק הדין ככל שידחה המועד בו ימומש פסק הדין (ראה המצב הכלכלי הקשה בו מצויה המבקשת כמפורט בס' 109-113 לבקשה), לעומת המצב בו גם אם תדחה הבקשה והמבקשת תשלם את סכום פסק הדין והערעור יתקבל ישיב המשיב את הכסף שגבה שכן אין כל טענה או ראיה שהוצגה לי כי מצבו של המשיב אינו טוב או שהוא אינו סולבנטי.

כלל הוא, כי פסק-דין ניתן למימוש מייד עם נתינתו והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). יתר על כן, כשמדובר בפסק-דין בו הוטל חיוב כספי, הנטייה שלא לעכב את הביצוע וזה יעוכב רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו: בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, נ(5) 403, מפי השופט מצא; ע"א 6146/00 עיריית תל-אביב-יפו נ' בצלאל, החלטה מיום 19.11.2000, מפי השופטת ביניש; ע"א 1564/06 בן זאב נ' בן עמי, החלטה מיום 20.7.2006, מפי השופטת פרוקצ'יה).

בדונו בבקשה לעיכוב ביצוע, על ביהמ"ש להידרש לשני מבחנים מצטברים: ראשית, עליו לבחון את סיכויי הערעור, ואם ימצא כי הערעור אינו משולל יסוד, עליו לעבור לבחינת מאזן הנוחות של הצדדים, היינו, הנזק היחסי שייגרם לצדדים ממתן או אי-מתן הצו, ובכלל זה לבחון עד כמה ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה ויתקבל הערעור.

מאחר וקשה בשלב ראשוני, להעריך באופן מדויק את סיכויי הערעור, בדרך כלל, מאזן הנוחות הוא העיקר (ראו ע"א 4705/06 יונה אטלנוב נ' שמואל חורש ואח' - פורסם בנבו – ביום 01.08.06 - מפי כבוד השופט ד' חשין).

המחלוקת הנדרשת להכרעה בדר"כ, נובעת מתוך ראייתו הכוללת של ביהמ"ש את טענות הצדדים, הפלוגתאות השונות, דרך הראיות שהוצגו בפניו, ועד לצורך במתן הכרעה בהתאם לסעד שנתבקש, עת ביהמ"ש בשל ומוכן לכתיבת פסק דינו.

לטעמי, פסה"ד שניתן על ידי כאמור, מתייחס ובוחן בהרחבה את עילות התביעה, כל אחת בנפרד, תוך התייחסות מלאה לכל טענה רלבנטית של מי מהצדדים, ככל שנדרשה התייחסות, להכרעה במחלוקת וקביעותי העובדתיות, מבוססות על מערך העובדות והראיות שהיו בפני.

הנחותיה השונות של המבקשת, בהודעת הערעור, בהתייחס לפסק הדין שניתן על ידי, על סמך הראיות והמחלוקות שהיו בפניי באותה עת, הינן מטבע הדברים שגויות- בעיני, והן תעמודנה להכרעת ערכאת הערעור.

גם מבחינת מאזן הנוחות יד המבקשת על התחתונה. באיזון בין הנזק העלול להיגרם למבקשת בעיכוב ביצוע החיוב הכספי לבין הנזק שייגרם למשיב, אם לא יעוכב התשלום הכספי, ידו של המשיב- לפי ההלכה, הינה על העליונה.

יש לזכור כי מדובר בפס"ד כספי וביצועו של פסק דין המטיל על המערערת חיוב כספי, אינו יוצר, בדרך כלל, מצב דברים בלתי הפיך שלא ניתן לרפאו על דרך של השבה ובייחוד כאשר כמו בעניננו לא הוצגה כל ראיה על קושי אפשרי שכזה. נדירים המקרים בהם יורה בית משפט על עיכוב ביצועו של חיוב כספי (ראו: בש"א 1380/04 רביד נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, תק-על 2004 (1), 175; רע"א 8531/04 פנינת שלושת האבות בע"מ נ' דביר, תק-על 2004(4), 769).

כך שגם אם הייתי צריך להכריע בבקשה, על סמך מאזן הנוחות בלבד, הייתי דוחה את הבקשה ועל אחת כמה וכמה כאשר אני סבור כי סיכויי הערעור נמוכים מאד.

סוף דבר

הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית.

המזכירות תשלח לצדדים עותק מהחלטתי.

מכיוון שהמשיב לא נדרש להשיב ,אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז אדר תש"ע, 02 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: